יש טיולים שמתחילים בחניון ונגמרים באותו חניון. ויש טיולים שמתחילים בנקודה הגבוהה ביותר בגליל, יורדים דרך יער של אלונים, עוצרים ליד מעיינות שקטים, ומסתיימים בסמטאות של כפר דרוזי עם ריח של סמבוסק חם. המסלול מפסגת הר מירון לחורפיש הוא בדיוק כזה: יום שלם של ירידה, נופים שנפתחים עד לבנון, ושלוש עצירות מים שהילדים יזכרו הרבה אחרי שיחזרו הביתה.
בקצרה
המסלול מתחיל בסימון שבילים אדום – שביל הפסגה בהר מירון, יורד בשביל ישראל וסימון שבילים שחור דרך מצפה נריה אל חרבת חממה, ממשיך בסימון שבילים ירוק במורד אל נחל מורן ועינות נריה עד לעין חותם בסימון שבילים כחול ומסתיים בכפר חורפיש. זה מסלול חד־כיווני שאורכו כ 12 ק"מ, רובו בירידה ובצל החורש, שמתאים למשפחות עם ילדים רגילים בהליכה ודורש הקפצת רכב לנקודת הסיום כאן. למפת ניווט המסלול.
שביל הפסגה – סיבוב סביב הגג של הגליל
מה רואים מ־1,208 מטר? כמעט הכול. שביל הפסגה הוא טבעת קצרה שמקיפה את פסגת הר מירון, השנייה בגובהה בארץ אחרי החרמון. השביל נכנס ויוצא מחורש צפוף של אלונים, קטלבים עם גזע אדמדם, אלות ולבנות, ובכל פעם שהעצים נפתחים מחכה מצפור אחר: צפת ורמת דלתון למזרח, הרי לבנון לצפון, והגליל המערבי עד הים. בסתיו פורחות בצד הדרום־מזרחי חלמוניות צהובות, ובחורף קורה שהפסגה מתלבשת בשלג.
- תחילת המסלול: חניון הפסגה, שאליו מגיעים ברכב בכביש העולה מאזור בית ספר שדה הר מירון
- השביל מקיף מחנה צבאי שעל הפסגה, ורובו בקו גובה אחד
- הכניסה לשמורה בחינם
- מי שמגיע עם ילדים קטנים יכול להסתפק בטבעת הזאת בלבד – מסלול הקצר למשפחות
מצפה נריה – הירידה בשביל ישראל
לאחר כ 1.4 ק"מ מתחילת המסלול שבפסגה פונים אל סימון שביל ישראל ומתחילים לרדת. זה הקטע שבו ההר משנה פנים: החורש הופך פראי יותר, ובדרך מתגלה חורשה קטנה של ארזי לבנון – עצים שהילדים שמעו עליהם בתנ"ך ופוגשים כאן בגובה העיניים. לאחר כ 900 מטרים מגיעים למצפה נריה, שעל הר נריה. מכאן כל הגליל העליון פרוש לפניכם, עם היישובים, השדות, ומעבר להם כבר לבנון.
- הקטע הזה הוא חלק משביל ישראל, ומסומן היטב
- יש בו מדרגות סלע וירידות תלולות, ולכן נעלי הליכה סגורות הן חובה
- ממצפה נריה זה הקטע הארוך והמעייף ביותר במסלול – כ 2 ק"מ
חרבת חממה – עצירת התרעננות
בסוף הירידה מגיעים לחרבת חממה, חניון מוסדר ליד בית ספר שדה הר מירון. זו נקודה טובה להוריד תיקים, למלא בקבוקים ולאכול כריך בצל העצים. החניון משמש גם את ההולכים בשביל ישראל ומטיילי "מים אל ים", כך שתמיד יש תחושה של תנועה ושל דרך. למי מכם שרוצה לסיים את המסלול פה זה בהחלט אפשרי – משאירים את הרכב בוויז: חרבת חממה.
- ברז מים ושולחנות פיקניק
- נקודה נוחה לפגוש משפחה שמגיעה ברכב, או לקצר את המסלול
- שימו לב: בלילות ובבקרים מסתובבים באזור חזירי בר, אל תשאירו זבל בשטח
עינות נריה – מעיין מתחת לקיר הסלע
מחרבת חממה צועדים על כביש הגישה לכיוון צפון כ 400 מטרים, עוברים את הבסיס וליד בית ספר השדה יורד שביל אל ערוץ נחל מורן. אחרי הליכה של כ 1.1 ק"מ בחורש מרהיב, מופיע קיר סלע זקוף, וממנו מטפטפים מים. אלה עינות נריה: נביעות קטנות, שקתות שהרועים משתמשים בהן לעדרי העזים, ומעט מתחת – בריכה קטנה שמוזנת מהמעיין. זו פינה שקטה וקסומה, ממש על הגבול בין היער לשטחי המרעה.
מכאן הערוץ הולך ומצטמצם, והעצים נסגרים מעל הראש כמו מנהרה ירוקה. הנחל קרוי על שם המורן, שיח שפורח בלבן ומשגשג כאן. אחרי גשם סלעי הערוץ חלקלקים. מקטע זה אורכו כ 4.8 ק"מ.
- המסלול בערוץ מוצל כמעט כולו
- מעיין רדוד – אפשר לשכשך ידיים, לא לשחות וגם לא תמיד יש מים
- למי שרוצה אפשר לצלוח את המסלול המעגלי של נחל מורן ונחל נריה.
עין חותם – בריכה בתוך קשת אבן
הערוצים מתנקזים אל נחל כזיב העליון, שהמקומיים קוראים לו נחל חביס. כאן, ממש מתחת לחורפיש, מחכה עין חותם – העליון מבין מעיינות הנחל. המים זורמים מהסלע בתעלה אל בריכה קטנה ונקייה שבתוך מבנה אבן מקושת, ומשם אל שוקת לצאן. ליד המעיין צומחת שדרה של עצי צפצפה גבוהים, ובסמוך שרידי חרבת חותם מהתקופה הביזנטית, עם בית בד ובור מים. תושבי חורפיש שאבו מכאן מים במשך דורות.
- נקודה טובה לשבת, לשתות ולספר לילדים על החיים בכפר לפני שהיו צינורות
- למי שרוצה יכול להגיע אל ישירות אל עין חותם.
חורפיש – סיום עם טעם
העלייה האחרונה מביאה אתכם לחורפיש, לאחר כ 1.1 ק"מ תגיעו אל הכפר הדרוזי הצפוני ביותר בישראל. אחרי יום שלם ביער, הכפר מרגיש כמו פרס: מסעדות עם נוף להרים, מאפים דרוזיים ואירוח חם. מי שעוד יש לו כוח יכול לחפש את בית רוקמות התחרה, בית המוכתר ובית הקשתות.
- נקודת הסיום – השאירו כאן רכב מראש
- כבדו את המקום: לבוש צנוע והתנהגות שקטה בסמטאות
האם המסלול מתאים לעגלות?
לא. רוב המסלול עובר בשבילי חורש עם סלעים, מדרגות וירידות תלולות, ואין בו קטע נגיש לעגלה. משפחות עם תינוקות יכולות להגיע ברכב לחניון הפסגה ולחרבת חממה, וללכת עם מנשא בשביל הפסגה. בדקו מראש מול רשות הטבע והגנים אם יש קטע נגיש בפסגה.
טיפים למשפחות
- תכננו הקפצה. המסלול חד־כיווני: רכב אחד בחורפיש, רכב שני בחניון הפסגה.
- אפשר לפצל. יום אחד – שביל הפסגה ומצפה נריה; יום אחר – מחרבת חממה דרך המעיינות לחורפיש.
- הרבה מים. במסלול נקודת מילוי אחת בלבד, בחרבת חממה.
- אחרי גשם – נחל נריה. הוא בטוח יותר מנחל מורן כשהסלעים רטובים.
- לכו רק בשבילים מסומנים. זו שמורת טבע, והחורש רגיש.
שאלות ותשובות
כמה זמן לוקח המסלול מהר מירון לחורפיש?
זה יום הליכה מלא. כ 12 ק"מ. משפחה בקצב נינוח צריכה לתכנן את רוב שעות האור, כולל עצירות במעיינות ובחרבת חממה.
האם המסלול מעגלי?
לא, המסלול חד־כיווני מהפסגה לחורפיש. צריך להשאיר רכב בנקודת הסיום או לתאם איסוף. וויז לנקודת סיום.
מאיזה גיל המסלול מתאים?
המסלול המלא מתאים לילדים שרגילים לימי הליכה ארוכים. לילדים צעירים עדיף לבחור קטע אחד, כמו שביל הפסגה או הירידה מחרבת חממה לעינות נריה.
האם הכניסה לשמורת הר מירון בתשלום?
לא, הכניסה לשמורה ולשביל הפסגה חינם.
מתי הכי כדאי ללכת?
בסתיו, בחורף ובאביב. בחורף הנחלים זורמים יותר והחורש ירוק, ובאביב יש פריחה. אחרי גשם הערוצים חלקלקים, אז בחרו בנחל נריה.
איפה ממלאים מים?
בחרבת חממה, ליד בית ספר שדה הר מירון. זו נקודת המים היחידה בדרך, אז צאו עם מלאי גדול.
מה עושים בחורפיש בסוף המסלול?
אוכלים. במקום יש מסעדות ומאפיות דרוזיות, ואפשר להמשיך לסיור קצר בכפר.
לסיום
המסלול מהר מירון לחורפיש הוא אחד הטיולים שמראים את הגליל העליון במלואו: פסגה, יער, מעיינות וכפר. אם אתם מחפשים עוד רעיונות לטיולים בצפון, הציצו בכתבות שלנו על מסלולים בגליל העליון.
