צפון רמת הגולן מציע לנו מגוון רחב של מסלולים בדרגות קושי שונות, אחד המסלול הוא מסלול עמק הבוסתנים. המסלול יוצא ממצפה רונן ששמו הנוסף והמוכר יותר הוא מצפה קוניטרה מזרחית להר אביטל – שם המקום ניתן לו כיוון שהוא צופה לכיוון קוניטרה הישנה וגם את מאגר קוניטרה, הגבול עם סוריה נמצא במרחק של כקילומטר אחד בלב מהמצפה. המסלול בעמק הבוסתנים הוא מעגלי והוא עובר בין עצי פרי, נקודות תצפית אל עמק קוניטרה, טרסות חקלאיות וגולת הכותרת הם מטעי התפוחים, הדובדבנים ופריחת עצי השקד בעונה. אורכו המלא של המסלול הוא קילומטר אחד בלבד ולאורכו ישנם ספסלי נוף למנוחה. המסלול לא מוגדר כנגיש אך למי מכם שמגיע עם עגלה עם גלגלי שטח בהחלט יכול להצליח לטייל כאן (אחרי הגשם עלול להיות בוצי ומחליק).
משביל הבוסתנים אפשר לראות את כל עמק קוניטרה – מדובר על עמק ובו מגוון רחב של שטחים חקלאים בעיקר של מטעי תפוחים ודובדבנים השייכים לקיבוצים מסביב. אנחנו נמצאים באיזור שגובהו כ 1000 מטרים מעל פני הים מה שאומר שהטמפרטורה כאן הן נמוכות ומאפשרות גידולי עצי פרי וגפנים. אם תביטו לכיוון מזרח תוכלו לראות את הגבול שלנו עם סוריה ובו יש את מחנה האו"ם, את העיירה קוניטרה הישנה, את מאגר קוניטרה ואת תילי הגעש בצד הסורי.
מומלץ להגיע אל השביל במספר מועדים במהלך השנה: תחילה בחודש מרץ כאשר עצי השקד בשיא פריחתם תוכלו לפגוש אותם ממש על השביל אל מול נוף החרמון. בנוסף יש כאן גם את פריחת הכלניות, מרבדים סגולים של כרמלית נאה וגם את פריחת תורמוס ההרים. המועד הבא הוא בחודשים אפריל מאי כאשר מטעי התפוחים והדובדבנים בשיאם והמועד הנוסף הוא בחודשי נובמבר דצמבר כאשר המטעים נצבעים בצבעי השלכת – כתום, צהוב, חום ואדום.
בתחילת המסלול כאשר נצעד מתחת לאנדרטת כוח נתי נגיע אל שרידי בית של כפר צ'רקסי. את אנדרטת נתי תוכלו לזהות את לפי העמוד והתותח של הטנק העומד כאן. כח נתי היה גדוד בשריון בזמן מלחמת יום הכיפורים, הכח היה מורכב מאנשי מילואים והם הצטרפו ב 12/10/1973 ללחימה בחזית הצפונית. הגדוד נקרא על שמו של מפקדו נתי גולן. חזרה לשביל: 13 כפרים צ'רקסים היו ברמת הגולן כולם פה בנפת קוניטרה, עד למלחת ששת הימים היו כאן בין 20 ל 30 אלף צ'רקסים. לאחר מלחמת ששת נטשו הצ'רקסים את היישוב שנכבשו על ידי מדינת ישראל אם כי בצד הסורי עדיין נותרו מספר יישובים. כיום נותרו כאן כמה שרידים בודדים של הכפרים הצ'רקסים וממש כאן בשביל הבוסטנים רואים את אחד השרידים. הצ'רקסים הגיעו לישראל מחבל קווקז במאה ה 19 וכיום יש רק שני יישובים צ'רקסים בגליל: כפר כמא ובריחאניה.
לאורך כל הטיול שלנו בעמק הבוסתנים ילווה אותנו הר הגעש אביטל, שמו בערבית הוא "תל אבונידה" משמע "אבי הטללים". פסגתו של הר אביטל בגובה של 1,160 מטר. הגולן הוא אזור געשי בו יש כ 60 הרי געש לא פעילים. לא רחוק מעמק הבוסתנים נמצא "פארק הוולקני אביטל" – הפארק נבנה על גבי איזור שהיה בעבר מחצבה ישנה שננטשה, ובשנים האחרונות נחשפו במקום תופעות מרהיבות אשר מלמדות בצורה מדויקת על הגיאולוגיה וההיסטוריה הגעשית של המקום. אל הפארק ניתן לרדת במסלול נגיש ממצפה קונטרה – אותה נקודה ממנה מתחילים את המסלול של עמק הבוסתנים.
עדות נוספת להתפרצויות געשיות שהתקיימו כאן בגולן נמצאת ביער אודם – הג'ובה הגדולה. ביער אודם ישנם לא מעט תופעות גיאולוגיות מיוחדות בצורת בורות גדולים שנוצרו כתוצאה מהתפרצות געשית במקום. תופעה זו נקראת ג'ובה, ביער אודם יש כ 23 ג'ובות אבל ישנה אחת גדולה מפורסם במיוחד שנקראת "הג'ובה הגדולה" שקוטרה מגיע לכ 250 מטרים ועומקה כ 60 מטרים. קרוב למושב אודם תמצאו מסלול נגיש ונוח שיוביל אתכם מהחניה בסיבוב מעגלי אל נקודת תצפית היישר אל הג'ובה הגדולה.
מדהים לעמוד בקצה התצפית ולחשוב על הפעילות הגעשית שהיה כאן לפני למעלה מ 100 אלף שנים. נקודה נוספת מעניינת לא פחות היא אתר הפלאומגנטיזם. באזור שבין מאגר עורבים למרום גולן נמצאת נקודת עניין שנקראת פלאומגנטיזם והיא מציגה תופעה מעניינת. מדובר על תופעה שנקראת “מגנטיות הפוכה” או בשמה המקצועי פלאומגנטיזם – פאליאו ביוונית פירושו קדוש – כלומר מגנטיות קדומה שכיוונה הפוך מכיוון הצפון המגנטי כיום. זה בדיוק מה שקורה באתר הפלאומגנטיזם ברמת הגולן. מסלול קצר מאוד יוביל אתכם אל התופעה המעניינת.
הרי הגעש בגולן הם מכונים "קו התלים" שמתחיל בהר רם בצפון, הר כרמים, הר ורדה, הר אודם, הר חרמונית, הר בראון, רכס הבוסטר, הר בנטל, הר אביטל, תל עין זיוון, הר בני רסן, הר שיפון, הר קורטם, הר יוסיפון, הר חוזק, הר פרס ומגיע עד לתל סאקי בדרום – אלו הם רק חלק מהתלים שבקו. קו התלים ברמת הגולן מהווה את גבול מדינת ישראל עם סוריה ויש לו משמעות אסטרטגית למדינה.
דרכי הגעה לעמק הבוסתנים רמת הגולן
כדי להגיע לכאן תוכלו לרשום בוויז: מצפה קוניטרה – רונן.
