בלב עמק יזרעאל מול קיבוץ שריד נמצא יער שריד, היער ניטע בשנות ה 30 וקיבל את שמו יער מסריק – על שמו של תומאס מסריק שהיה נשיא צ'כוסלובקיה הראשון לכבוד יום הולדות ה 50. היער ניטע מול קיבוץ שריד בגלל שמייסדיו היו יוצאי ליטא וצ'כיה בדומה לתומאס. מדובר על גבעה נמוכה וקטנה עם ריכוז גדול של עצי אורן, חרובים, עצי אלון, עצי השקד שמראה הפריחה שלו בתקופת הפריחה פשוט מרהיב. יש כאן ספסלי פיקניק מפוזרים למי מכם שרוצה להגיע לכאן ולהנות מפיקניק בטבע.
הגבעה ליד הקיבוץ הייתה חשופה, ורק עץ תאנים בודד צמח ליד מקווה מים שנחצב בסלע. העצים הראשונים נטעו על ידי חברי "ביברכה" ב 1928 לכבוד יום השנה העשירי להיווסדה של צ'כוסלובקיה. בשקיד ביקרו דמויות בולטות מצ'כוסלובקיה כמו הספר והעיתונאי מקס ברוד. לאחר מכן, בשיתוף עם קק"ל השתמשו אישים אלה בהשפעתם בצ'כוסלובקיה על מנת לתמוך באיסוף תרומות לקיבוץ. בשנת 1930 נאסף כסף לרכישת מתנה לנשיא מסריח ליום הולדתו ה 80. המתנה הייתה 13,500 עצים בנטעו כאן בקיבוץ שריד תחת השם יער מסריק.
אם תגיעו לכאן בתקופת החורף והאביב תוכלו להנות ממראה קסום של אלפי רקפות ורודות וסגולות שפורחות כאן לצידי העצים ובין הסלעים, כלניות אדומות שמוסיפות המון צבע ועוד שלל פרחי בר צבעוניים. ביער ישנו שביל מסומן שעובר בין הפרחים ולכן יש ללכת בו בלבד ולא לסטות מהדרך. תוכלו לבחור להמשיך את הטיול על הדרך הראשית של יער שתוביל אתכם אל שרידים של בית בד עתיק מול קו הראשון לבתים של מגדל העמק. מהחניה יוצא מסלול "שביל המוזיאון על שם תומאס מסריק" – מדובר על מוזיאון פתוח בשביל נגיש וקצר המציג שילוט המספר את חיו של תומאס, על בני משפחתו ועל היער עצמו. בנוסף תרימו את הראש והביטו אל נוף עוצר הנשימה של נופיה היפים של עמק יזרעאל. כדי להגיע לכאן תוכלו לרשום בוויז: יער מסריק מחוז צפון. שימו לב כי הפניה לכניסה לכביש העולה אל היער היא אך ורק לבאים מכיוון גניגר.
שביל המוזיאון - תומאס מסריק
בסמוך לחניה ביער מסריק יוצא מסלול שביל המוזיאון שאורכו המלא הוא 400 מטרים והוא על שם תומאס מסריק. המסלול במחלקו הקטן מונגש (סביב 200 מטרים) וחלקו השני לא מונגש אך ההליכה בו היא נוחה. בשנת 1927 הגיע לביקור מייסד צ'כוסלובקיה ונשיאה הראשון לא רק בירושלים אלא בכל ארץ הקודש – תומאס (טומאש) גריג מסריק . הוא היה ראש המדינה המכהן הראשון שביקר באזור לאחר כמה מאות שנים. המסע שלו התחיל מערכת יחסים עמוקה מאוד בין צ'כוסלובקיה לישראל לאורך השנים. ביום הולדתו ה 85 העניק לו ראש עיריית תל אביב מאיר דיזינגוף אזרחות של כבוד העיר. מסריק לא היה רק מדינאי אלא גם היה פילוסוף, סוציולוג ופדגוג. תומאס מסריק הגיע ממשפחה עניה, אביו היה סלובקי ואמו הייתה צ'כית.
הוא הפך לפרופסור לפילוסופיה ומאוחר יותר לחבר במועצה הקיסרית של אוסטרו הונגריה. באותה עת הוא תמך באוטונומיה נרחבת של השטחים הצ'כים והעמים הסלביים הדרומיים. ב 1899 הוא הביע את דעתו באופן נחרץ בעד פתיחה מחודשת של משפט הילסנר וגינה את הקמפיין האנטישמי נגדו. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא ארגן יחידות צ'כוסלובקיות שלחמו לצד בריטניה וצרפת ומנו 50 אלף אנשים ברוסיה לבדה. מאבקו הוביל לעצמאותה של רפובליקת צ'כוסלובקיה.
יאן מסריק, בנו של תומאס מסריק המשיך את עבודתו של אביו. בתחילה כשר גולה בממשלה שפעל מבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה. בתור שר חוץ בשנים 1945-1948 היה לו תפקיד מפתח כשתמך בהקמת מדינת ישראל. הוא היה אחראי להכשרת חיילים בצ'כוסלובקיה בעיקר אנשי צוות אוויר, ולאספקת נשק לישראל ברגעים מכריעים במלחמת השחרור.
