המנזרים והכנסיות במגדל העמק מספרים סיפור מפתיע של מקום קטן על ציר תנועה מרכזי. אף שבכפר מוג'דל חיה קהילה נוצרית מצומצמת בלבד, במאה ה־19 בחרו מדינות אירופה להקים כאן כנסיות ושירותי דרך עבור צליינים ואזרחים שהגיעו לארץ הקודש. באותם ימים עבר כאן הציר הראשי בין חיפה לנצרת, והמבנים הוקמו ממש על “דרך המלך”. רק מאוחר יותר, עם התרחבות העיר, הוסט הכביש צפונה והכנסיות נותרו כעדות שקטה לעבר.
הכנסייה והמנזרים שנותרו הם השריד הבולט ביותר לכפר הערבי אל־מוג'ידל, אשר שכן במקום עד שנת 1948. הכפר מנה כ־1,900 תושבים, מוסלמים ונוצרים קתולים, והתבסס בעיקר על חקלאות, גידול דגנים, בוסתני זיתים ושני בתי בד. במהלך מבצע דקל נכבש הכפר והוא התרוקן מתושביו, כאשר מרבית הבתים נהרסו והכנסיות בלבד נותרו על תילן. תושבי הכפר עברו ליפיע ולנצרת, ומאז נטמע הסיפור ההיסטורי בנוף העירוני של מגדל העמק.
הכנסייה היוונית־אורתודוקסית והמנזר המלאך גבריאל
בלב העיר, ברחוב הגיא מאחורי בניין המשטרה, ניצבת הכנסייה היוונית־אורתודוקסית שנבנתה בשנת 1884 בתמיכת רוסיה. זהו מבנה אבן קטן ומוקף חומה, המשמש כיום את הקהילה הפרבוסלבית, בעיקר יוצאי ברית המועצות. במרחק הליכה קצר, ברחוב שדרות הבנים 110, נמצא מנזר המלאך גבריאל של המסדר הפרנציסקני. המתחם, שהוקם בתחילת המאה ה־20 על שטח של כ־10 דונם, כלל מגורי נזירות, בית ספר, מרפאה וכנסייה קטנה, והוא עדיין מוחזק בידי המסדר – ניתן לראותו כיום מבחוץ בלבד, אך נוכחותו מורגשת היטב בלב השכונות הסמוכות.
