בצפון הנגב בין קיבוץ נגבה למושב הודיה חוצה לו כביש 232 את יער כרמון. בצידו המזרחי של יער כרמון תמצאו דרך נוף שתוביל אתכם עד לשלולית החורף הודיה הקטנה, היא לאחר מספר ימים גשומים הופכת לבית גידול של צמחים ובעלי חיים שמוצאים בה את ביתם לתקופת החורף ובקיץ היא מתייבשת.
דרך הנוף מתחילה מהאנדרטה לזכר לוחמי גבעתי שנפלו במלחמת השחרור, כביש עפר עביר לכל רכב יוביל את בהמשך אל שרידי הכפר ג'וליס: יש כאן בורות מים כמו באר ג'וליס משולבת עם קבר השיח מחמד, שרידי כביש ורכבת. בהמשך הכביש בצד ימין שלכם תוכלו לראות את חניון יער כרמון, חניון יום עם לא מעט ספסלי פיקניק לטובת המטיילים. מתוך החניון יוצא גשר צף שאורכו 200 מטרים והוא נגיש כולו שיוביל אתכם לנקודת תצפית על השלולית.
בתצפית על השלולית תמצאו ספסל מנוחה ושלטי הסבר על החי והצומח בשלולית החורף. קק"ל עשו כאן שיפוץ ושיקום בשנים האחרונות והמקום הפך לפנינה מקסימה למי מכם שמחפש עצירת פיקניק וטיולון קצר. כדי להגיע לכאן תוכלו לרשום בוויז: בריכת חורף הודיה. למי מכם שמגיע דרך צומת הודיה בכביש 3 אל כביש 232 יאלץ לנסוע עד צומת גבעתי לעשות פרסה ולחזור חזרה באותה הדרך כ 3.8 ק"מ עד לפניה ימינה ליער.
אז מה זה בעצם שלולית חורף או בריכת חורף? מקווה מים שמתמלא לאחר הגשמים בחורף ולאחר מכן הוא מתייבש בהדרגה ככל שמזג האוויר מתחמם. כדי שמאגר מים יוגדר כבריכת חורף הוא צריך להיות מאופיין באדמה שמאפשרת למים להחזיק זמן ארוך עד להתייבשות (מספר חודשים) כדי לאפשר היווצרות של מערכת אקולוגית תקינה. בריכות החורף אופייניות בעיקר לאיזורים עם אקלים ים תיכוני. המים הנאגרים בבריכות החורף מאופיינים בצמחייה ייחודית ומהווים בית גידול ליצורים חיים מגוונים. יש הקוראים לשלוליות החורף גן עדן של החי והצומח.
