שבעה חיילי צה"ל נהרגו בתקרית שנקראת גם "תקרית אל חמה" בתאריך 04 באפריל 1951 על ידי חיילים סורים. אתר ההנצחה שנמצא לצד כביש 7599 בדרך מ או אל חמת גדר מכביש 98 הוקם בשנת 2015 והוא מורכב משלושה סלעי בזלת גדולים לצידם יש ספסל פיקניק הצופה אל נופי הירמון וירדן.
שלושת הסלעים מצליחים לספר את הסיפור שקרה כאן. בסלע הראשון כתוב בגדול "יד לשבעה" מסביב לכיתוב ומסביב לכל הסלע ישנם כפות ידיים. על הסלע השני חקוקה המנורה בעלת שבעה הקנים, בכל ראש קנה יש את שמות הנופלים: שמעון בלס, יצחק ישראלי, קלמן סולוניקוב, שמחה כהן, מרדכי כהן, ניסים לעוב ושמעון כהן. על אותו הסלע אפשר לראות גם את סמיני הירי שמודגשים כאן באדום. על הסלע האחרון חקוק סיפור התקרית בצורה מפורטת. האמנים שאחראים לאומנות על הסלעים הם: אחיעם ליפשיץ, אסתי סחייק הר לב, יובל לופן וגיל ברנר.
לפני שנת 1949 שבו חתמו על הסכם שביתת הנשק עם סוריה, אזור המובלעת של חמת גדר היה אמור להיות שטח מפורז – הסורים לא הסכימו כלל לנוכחות ישראלית במקום הזה כולל של צה"ל. ביום התקרית יצא כוח של 19 חיילי שריון ממשטרת צמח בשני רכבים והם היו לבושים במדי שוטרים. כאשר הכוח הגיע לצומת אל חמה התחילו חילופי אש וברגע הזה נהרגו שבעה חיילים. לאחר התקרית הזו הסורים שלטו באיזור הזה עד למלחמת ששת הימים. כדי להגיע לכאן תוכלו ללחוץ על הקישור שיוביל אתכם אל הנקודה בוויז – לוויז לחצו כאן.
