תפריט
תפריט
בתום מלחמת העולם השנייה בין השנים 1946-1947, פעלה תנועת המרי העברי – פלמ”ח, אצ”ל והלח”י במדינת ישראל כמחתרת הפועלת נגד השלטון הבריטי במטרה להביא לסיומה ולהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. כיום במדינה שלנו יש המון מקומות כמו מוזיאונים, סליקים, אתרי מורשת הפועלים לשם הנצחת ושמירה על ההיסטוריה לטובת הדורות הבאים. כאן תוכלו למצוא רשימה של מקומות שמומלץ לבקר בהם עם הילדים:
מוזיאון אסירי המחתרות בעכו
מבצר עכו נבנה בתקופה העות’מנית על יסודות מבצר צלבני מהמאה ה-12. בתקופה העות’מנית שימש תחילה את שליטי עכו כ”סראיה”, בית-ממשל, ובסופה כבית-כלא וקסרקטין, מחסן נשק לחיל-המצב המקומי. אחדים מחברי ארגון “השומר” נכלאו במצודת עכו תחת השלטון התורכי. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מוזיאון ההעפלה וחיל הים
מוזיאון ההעפלה וחיל הים (ע”ש דוד הכהן) מציג את סיפור ההעפלה והמאבק למען עלייה לארץ ישראל בין השנים 1948-1934, שהיווה אחת מאבני הדרך להקמת המדינה, באמצעות חזיונות אור קוליים, צילומים, מסמכים ועוד. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מערת הפלמ”ח במשמר העמק
בפאתי קיבוץ משמר העמק, בלב היער של הקיבוץ, שוכנת לה בסתר מערה גדולה. זהו מקום שנבחר כמתאים ביותר לאימוני שתי המחלקות הסודיות של הפלמ”ח: מחלקת המסתערבים והמחלקה הגרמנית. כאן נולד הקוד האתי של צה”ל, פה נוצקו ערכי חברות, הדבקות במטרה, אי נטישת הפצועים וה”אחריי” של המפקד. מערת הפלמ”ח הסודי מספרת את סיפוריהם של “יפי הבלורית והתואר” ושומרת על ה”מדורה” של מורשת הקרב וערכיו. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
“חומה ומגדל” גן השלושה
האתר הוא שחזור בגודל טבעי של “תל עמל” – ראשון יישובי “חומה ומגדל”. בחצר, המוקפת חומת עץ, ניצבים צריפי המגורים, חדר האוכל והמטבח. כאן ניתן לראות ולהבין כיצד קמו 57 יישובים בימי ה”מאורעות” בשנים 1936-1939 תחת השלטון הבריטי, איך השפיעו היישובים הללו על עיצוב גבולות המדינה ובאילו תנאים חיו החלוצים באותם ימים. כדאי לטפס למרומי המגדל ולהשקיף על העמק, שהפך מאזור שממה וביצות – לאזור פורח. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מוזיאון חניתה – חומה ומגדל
מוזיאון חומה ומגדל חניתה נמצא בלב הקיבוץ, בבית אבן בראש ההר המשקיף אל נופו המרהיב של הגליל המערבי. המוזיאון מציג את סיפור העלייה הנועז של חניתה, כמבצע לאומי, במסגרת יישובי חומה ומגדל. במוזיאון תצוגה של צילומים מקוריים, כלי נשק, כלי עבודה וסרט על העלייה לחניתה ועל השנים הראשונות בקיבוץ. באגף הארכיאולוגיה של המוזיאון תוכלו לצפות בממצאי האזור מתקופות קדומות, כמו שרידים של בזיליקה ביזנטית, פסיפסים נדירים, מטבעות מתקופת בית שני וכלי אבן של האדם הקדמון. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מוזיאון תל חי
ממוקם בשטחו של בית הספר, הוקם לאחר שהתגלו בו שני סליקים שנבנו בשנות ה 30, על ידי ארגון “ההגנה”. במהלך השנים שמאז הקמתו, נאספו ונשמרו בו פריטים וחפצים רבים, חלקים נדירים! למידע מלא על המקום לחצו כאן.
יגור זה הסיפור מרכז המבקרים והסליק הגדול
בסוף שנות ה-30 נבנה כאן הסליק המרכזי של היישוב היהודי בצפון ארץ ישראל, וכלי נשק ותחמושת הובאו בהסתר למתקן התת-קרקעי. בלילות נפרק הנשק במבנה שמעל הקרקע והורד מטה דרך פתח סודי המצויד במנגנון מתוחכם. אך זהו רק חלק מסיפור היישוב שנולד בזכות קבוצת אחווה – עשרה חלוצים שהתיישבו בשנת 1922 בפתח נחל יגור שבמורדות הכרמל. עם השנים נשזרו קורות הקיבוץ וחבריו בהיסטוריה של היישוב היהודי בארץ. מרכז המבקרים “יגור זה סיפור” – שנפתח בסיוע המועצה לשימור אתרים ושוכן במבנה אבן ישן של רכבת העמק – יציג בפניכם את המורשת העשירה של יגור, מתקופת ייבוש הביצות ועד ימינו. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מחנה המעפילים עתלית
מחנה המעפילים נמצא בסמוך לכביש החוף מצפון ליישוב עתלית. המחנה הינו אתר לאומי ומשמש כמרכז חינוכי ללימוד מורשת ההעפלה. במחנה נכלאו מעפילים שנתפסו לאחר מאבק עם הבריטים בעת עלייתם לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וכן פעילי היישוב שנאבקו בשלטון הבריטי, ביניהם לוחמי אצ”ל, לח”י ועצורי “השבת השחורה”. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מוזיאון האצ”ל בתל אביב – בית ז’בוטינסקי
הסיור במוזיאון האצ”ל ממחיש את החיים במחתרת ומהווה מסע בזמן לאורך 17 שנות תולדות הארגון הצבאי הלאומי. התצוגה מתארת את פעילות הארגון בהשיבו מלחמה לתוקפנות הערבית, במאבק לחיסול שלטון המנדט בארץ ישראל ובסלילת הדרך לחידוש העצמאות העברית. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מוזיאון האצ”ל בתש”ח
מוזיאון האצ”ל בתש”ח הוקם על שפת ימה של יפו, מתוך מטרה להנציח את 41 הלוחמים שנפלו במערכה על העיר. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
בית אהרנסון מוזיאון נילי
בית אהרנסון מוזיאון ניל”י ניצב בזכרון יעקב בפינת רחוב המייסדים ושדרות ניל”י. הבית המיוחד אשר עומד על תילו למעלה מ 130 שנה, מעורר סקרנות רבה והבאים בשעריו נכנסים לחצר קסומה, חצר בה ניתן לגעת בעבר, לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה. בחצר הבית נטועים דקלי וושינגטוניה אותם הביא אהרן אהרנסון מקליפורניה בשנת 1912. הביקור במוזיאון כולל: מיצג אור קולי, כניסה לבתי המשפחה, כניסה למנהרת המסתור וביקור בחלל התצוגה. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מוזיאון ההגנה בתל אביב
מוזיאון ההגנה ממוקם באחד הבתים הראשונים שנבנו ב”עיר העברית הראשונה”, בבית משפחת שרת-גולומב. בבית נשתמרו שני חדרים, כפי שעוצבו וסודרו בתחילת שנות ה-40. לחלק השמור בבית נוספו שלוש קומות, ובכל קומה תצוגה אחרת. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מוזיאון לח”י
במוזיאון לח”י (ע”ש אברהם יאיר שטרן) שבשכונת פלורנטין בתל אביב ההיסטוריה מורגשת באוויר: בקומת הגג של הבניין נתפס מפקדו של הארגון אברהם שטרן – “יאיר”, ונרצח על ידי אנשי הבולשת הבריטית. הדירה שבה התגורר “יאיר” בימיו האחרונים נשתמרה על רהיטיה המקוריים. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מכון איילון
צמוד לפארק המדע ברחובות, בגבעת הקיבוצים, נמצא מכון איילון המספר את אחד הפרקים המרתקים והמסתוריים בתולדות המאבק על הקמת מדינת ישראל. כאן, מתחת לאדמה וממש מתחת לאפם של הבריטים, הקימו מפעל לייצור כדורי 9 מ”מ עבור תמ”ת סטן שהיה הנשק האישי של לוחמי הפלמ”ח. המפעל נמצא בעומק של שמונה מטרים מתחת לאדמה וגודלו כמגרש טניס. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מוזיאון הפלמ”ח
במאי 2000 נחנך מוזיאון הפלמ”ח. הרעיון של מייסדיו, “עמותת דור הפלמ”ח”, קרם עור וגידים. הביקוש לביקורים במוזיאון הולך וגדל במשך השנים עשרות מונים מן ההיצע, והמטרה שלשמה הוקם – פעילות להנחלת מורשת הפלמ”ח – הפכה מהלכה למעשה. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מוזיאון אסירי המחתרות ירושלים
שוכן במבנה “אכסניית הצלייניות הרוסיות” שנבנה בשנות השישים של המאה ה-19 כחלק מ”מגרש הרוסים”. בתקופת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל (1948-1917) הוסבה האכסניה לבית סוהר מרכזי, ונכלאו בו מאות מלוחמי המחתרות – ה”הגנה”, האצ”ל ולח”י – שנתפסו במאבק להגנת היישוב, לעלייה חופשית ולהקמת מדינה עברית. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
אנדרטת חטיבת הראל בהר אדר בגבעת הרדאר
בעבר חטיבת פלמ”ח – אנדרטת חטיבת הראל בהר אדר בגבעת הרדאר היא אתר ההנצחה המרכזי לזכרם של לוחמי חטיבת הראל. האנדרטה ממוקמת בישוב אדר שנמצא במועצה מקומית הר אדר. למידע מלא על המקום ודרכי הגעה לחצו כאן.
המוזיאון הפתוח בנגבה
בקיבוץ נגבה נמצא המוזיאון הפתוח בו יש מספר אתרים שמומלץ לבקר בהם ולהכיר את מורשת הקרב: אתר משוחזר של “חומה ומגדל”, צפיה בסרטים היסטורים בחדר האוכל, משם להמשיך לאנדרטה בבית הקברות הצבאי, הטנק הסורי שעומד כאן, מגדל המים שעד היום עומד כאן מחורר וגם גבעת תום ותומר לזכר 73 חללי אסון המסוקים היא חלק מהמוזיאון הפתוח. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מצפה רביבים
אתם מוזמנים להגיע עם כל המשפחה לאתר מורשת המשחזר את סיפור ראשית ההתיישבות היהודית בנגב לפני קום המדינה. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
אתר ניצנים הישנה – יד לאישה הלוחמת
שעות רבות של אש תופת, אלפי לוחמי אויב במטוסים, טנקים משוריינים מול קומץ של מגינים, חברי קיבוץ ניצנים ואנשי גבעתי, המצוידים במעט נשק קל. בין המגינים גם עשר נשים שלגביהן ההתלבטות קשה – האם להישאר ולהילחם על הבית או להתפנות יחד עם הילדים למקום מבטחים? ככל שעובר הזמן גוברת אש האויב ואוזלת התחמושת, התגבורת מתמהמהת להגיע ורבים הנפגעים. דילמת מפקד הכוח בעיצומה – האם הקרב אבוד או שיש להילחם עד הכדור האחרון? האם להיכנע? זהו סיפור הקרב הקשה של ניצנים בעת מלחמת העצמאות על מדינת ישראל, אותו ניתן לחוות בניצנים הישנה. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
מורשת “צאן ברזל” צאלים
אתם מוזמנים להגיע אל מוזיאון מורשת “צאן ברזל” ובו יש חדרי תצוגה שמתמקדים על נושאים: משואה לתקופה, בין שתי המלחמות, עשות הראשון של מדינת ישראל ועוד. למידע מלא על המקום ושעות פעילות לחצו כאן.
רוצים עוד המלצות לטיולים או אטרקציות עם הילדים? בואו אל קבוצת הפייסבוק הפתוחה שלנו – יש שם עוד המון רעיונות לטיולים ואטרקציות עם הילדים. בקבוצה תוכלו לשאול ולקבל מידע וגם לשתף אותנו בטיולים שלכם – להצטרפות אל קבוצת הפייסבוק לחצו כאן.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו גם באינסטגרם לעוד תמונות וחוויות של אטרקציות וטיולים בטבע להצטרפות לאינסטגרם שלנו לחץ כאן.
שימו לב כי המידע המפורסם באתר זה הוא בגדר המלצה בלבד, השימוש במידע הוא באחריות הקורא ועל דעתו בלבד. לפני כל יציאה לטיול מומלץ לבדוק את תנאי השטח ומזג האוויר באיזור. כל הרשום באתר בלשון זכר מתייחס לכל המגדרים והמינים.
© בשביל המשפחה 2024
