תפריט
תפריט
הרובע היהודי בירושלים הוא פנינה היסטורית ותרבותית, המציעה חוויה ייחודית של הליכה בין חומות העיר העתיקה, וגילוי שכבות של היסטוריה יהודית בת אלפי שנים. טיול ברובע הוא מסע מרתק בין בתי כנסת עתיקים, חצרות ציוריות, חנויות מסורתיות, ומוצגים ארכאולוגיים מדהימים. הטיול ברובע מתאים לאורך כל ימות השנה ובעיקר בחגים ומועדים כמו חנוכה, מה שהופך את הסיור כאן למיוחד עוד יותר בשעות החשכה לאור נרות החנוכיות.
את הטיול שלנו ברובע היהודי נתחיל בשער יפו. השער נמצא בצד המערבי של העיר העתיקה והוא אחד משמונת שערי החומה. למעשה, לשער זה שלושה שמות המשקפים את חשיבותו ההיסטורית: הצלבנים כינו אותו ‘שער דוד’ בשל קרבתו למגדל דוד המפורסם, התושבים הערבים מכנים אותו ‘באב אל-ח’ליל’ (שער חברון), ואילו שמו העברי – שער יפו – מנציח את הדרך העתיקה שהובילה ממנו אל נמל יפו, שהיה במשך מאות שנים שער הכניסה הימי המרכזי לארץ ישראל. מיקומו האסטרטגי של השער הפך אותו לצומת דרכים חשוב: ממנו יצאו שתי דרכים מרכזיות – האחת מערבה לכיוון יפו, והשנייה דרומה לעבר בית לחם וחברון. עד היום נתיבים היסטוריים אלה ממשיכים לשמש כצירי תחבורה מרכזיים בירושלים המודרנית.
ממשיכים בהליכה על הדרך הראשית שפונה ימינה לרחוב המרכזי הפטריארכיה הארמנית ולאחר כ 300 מטרים פונים ימינה לרחוב סנט ג’יימס (ג’יימס הקדוש). לאחר צעידה של כ 120 מטרים נגיע אל הכניסה לסמטת “אור החיים” הדרך שתוביל אותנו היישר אל תוך הרובע היהודי מהרובע הארמני בו הלכנו עד כה. רבע לפני שנצעד לתוך סמטת אור החיים שימו לב לשם הרחוב שחוצה את 2 הרחובות ומפריד בין הרובע היהודי והארמני: רחוב אררט על שם הרי אררט שנמצאים על גבול טורקיה ארמניה. הרי אררט מוזכרים במקומות כ – המקום בו תיבת נוח נעצרה אחרי המבול. בכניסתנו לרחוב אור החיים נראה מימיננו המוזיאון היישוב הישן ובו תערוכה על היהודים לאורך ה 200 שנים האחרונות בירושלים, בהמשך 2 בתי כנסת קטנים.
לאחר צעידה של כ 100 מטרים בסמטת אור החיים נגיע אל הקארדו. לאחר חורבן בית המקדש והעיר ירושלים בשנת 70 לספירה, תכננו הרומאים להקים על חורבותיה עיר חדשה. רעיון זה התממש רק לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, כשהוקמה העיר “איליה קפיטולינה”, שנקראה כך על שם גבעת הקפיטול ברומא. במרכזה של העיר החדשה נסלל רחוב מפואר – הקארדו – שהיה מעוטר בשדרת עמודים מרשימה.
עדות חשובה לקיומו של רחוב זה התגלתה במפה עתיקה שנחשפה בירדן בשלהי המאה ה-19. מפה זו, הידועה כ”מפת מידבא”, נוצרה בין המאה החמישית לשישית לספירה והציגה בבירור את תוואי הקארדו. העתק של מפה היסטורית זו מוצג כיום בכניסה לרחוב הקארדו. נקודת מפנה בחקר הרחוב הרומאי העתיק התרחשה לאחר מלחמת ששת הימים (1967), כאשר הארכיאולוג נחמן אביגד יזם חפירות במטרה לאתר את שרידי העמודים המתוארים במפת מידבא. מאמציו נשאו פרי, והחפירות חשפו את שרידי הרחוב ההיסטורי. נצעד ברחוב הקארדו כ 100 מטרים (רחוב היהודים) עד לפניה ימינה לרחוב פלוגת הכותל משם עד מהרה נגיע אל החומה הרחבה.
בלב הרובע היהודי בירושלים ניצב שריד ארכיאולוגי מרשים מתקופת בית המקדש הראשון – “החומה הרחבה”. גילוי זה אינו רק שריד היסטורי מרתק, אלא מהווה תגלית פורצת דרך שהסירה ספקות רבים בקרב חוקרי ירושלים הקדומה. משמעותה של החומה חורגת הרבה מעבר להיותה ביצור עתיק. במשך שנים רבות התנהל ויכוח בין ארכיאולוגים והיסטוריונים לגבי היקפה המדויק של ירושלים בתקופת בית ראשון (המאה ה-10 עד המאה ה-6 לפני הספירה). גילוי החומה הרחבה סיפק הוכחה חותכת לכך שירושלים של אותה תקופה הייתה עיר גדולה ומבוצרת היטב, שהתפרשה על שטח נרחב יותר ממה שסברו חלק מהחוקרים.
עובי החומה המרשים והטכניקה המתקדמת ששימשה בבנייתה מעידים על יכולות הנדסיות מפותחות ועל חשיבותה האסטרטגית של ירושלים באותה תקופה. כהוקרה לחשיבותו ההיסטורית של הממצא, הרחוב שבו נמצאת החומה נקרא “רחוב בוני החומה” – שם המנציח את הבנאים הקדומים שהקימו ביצור מרשים זה. תגלית זו ממשיכה לשמש מוקד עניין למבקרים ולחוקרים, ומספקת חלון הצצה נדיר לתקופה מכוננת בתולדות ירושלים, כשהייתה בירת ממלכת יהודה. נמשיך לצעוד על רחוב פלוגת הכותל ולאחר כ 70 מטרים נפנה ימינה לרחוב המקובלים. למעשה כאן הגענו לכיכר הראשית של הרובע היהודי.
סיפור מופלא התרחש בירושלים בתחילת המאה ה-18: קבוצת יהודים אשכנזים, בהנהגת רבי יהודה החסיד, הגיעה לירושלים מלאת תקווה והתיישבה ברובע היהודי. התקווה הגדולה התחלפה באסון כאשר מנהיגם נפטר זמן קצר לאחר הגעתם, והקהילה, שנקלעה לקשיים כלכליים, נאלצה ללוות כספים מהמוסלמים המקומיים. כעבור שני עשורים, בשל חובות שלא נפרעו, הרסו הנושים המוסלמים את בית הכנסת – אירוע שהעניק למקום את כינויו “החורבה”. המפנה החיובי הגיע במאה ה-19, כשהאימפריה העות’מאנית נחלשה. בזכות התערבותו של משה מונטפיורי ותרומה נדיבה ממשפחת רוטשילד, הוקם בית הכנסת מחדש ב-1864. המבנה המפואר, שנקרא גם “בית יעקב”, הפך לסמל הרובע היהודי והיווה מרכז רוחני משמעותי.
ההיסטוריה חזרה על עצמה במלחמת העצמאות, כשהירדנים הרסו את בית הכנסת בשנית. המבנה נותר בחורבנו עד שנת 2010, אז הושלם שיקומו ביוזמת ממשלת ישראל. כיום, המבנה המשוחזר משלב בין עבר להווה: מעל פני הקרקע ניצב בית כנסת מפואר עם ארון קודש מהגדולים בעולם ותצפית פנורמית על העיר העתיקה, ואילו במרתף נחשפים ממצאים ארכיאולוגיים מתקופות קדומות, כולל מקוואות מימי בית שני וסליק נשק מתקופת טרום המדינה. ניתן לבקר בבית הכנסת בין השעות 09:00-17:00, למעט ימי שני וחמישי בהם הביקור מתחיל ב-12:30. מומלץ לתאם מראש בטלפון 4987*. מול בית הכנסת החורבה אפשר לראות את שחזור המנורה שעשויה זהב וברונזה והוצבה כאן על ידי מכון המקדש.
נמשיך לצעוד על רחוב המקובלים עד לפניה ימינה למשמרות הכהונה ליד ישיבת המקובלים בית אל. שם נפנה שמאלה להמשיך רחוב משמרת הכהונה אל ארבעת בתי הכנסת הספרדיים. בקצה הרובע היהודי בירושלים העתיקה, ברחוב משמרות הכהונה, שוכן מתחם מיוחד המאגד בתוכו ארבעה בתי כנסת עתיקים של העדה הספרדית. המתחם, הממוקם בסמוך לחניון הרובע היהודי, מהווה מרכז רוחני והיסטורי רב חשיבות. במרכז המתחם עומד בית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי, המפורסם ביותר מבין הארבעה. חשיבותו נובעת מהיותו המקום שבו הוכתר הראשון לציון – הרב הראשי הספרדי. על פי המסורת, בקרבת כיפת בית הכנסת נשמרו שופר וכד שמן זית טהור שיועדו לשימוש בימות המשיח.
גורלם של בתי הכנסת שיקף את תהפוכות ההיסטוריה: הם נחרבו בתקופת השלטון הירדני (1948-1967), אך זכו לתחייה והשתקמו בהדרגה לאחר איחוד ירושלים. כיום, לצד היותם מרכז תפילה פעיל, מתחם בתי הכנסת כולל גם מוזיאון קטן המציג אוספי יודאיקה מרתקים שנפתח בתחילת המאה ה-21. במתחם פועלים כיום גם משרדי הפדרציה הספרדית העולמית, ובסמוך לו שוכנת יחידת ההסברה “ירושלים” של חיל החינוך והנוער, המשלבת את העבר וההווה של המקום. נמשיך דרומה על רחוב משמרות כהונה ולאחר כ 100 מטרים נפנה שמאלה לרחוב החצוצרות. ברחוב זה עד מהרה נפנה שוב שמאלה לרחוב גלעד.
בפאתי הרובע היהודי נמצא אתר הנצחה מיוחד – “הגלעד”, המספר סיפור מרגש מימי מלחמת העצמאות. בימיה האחרונים של המלחמה ברובע היהודי, בין ה-15 ל-28 במאי 1948, נערכו קרבות קשים בין המגינים לבין הלגיון הירדני. בשל הקרבות העזים והקושי לפנות את החללים, נאלצו רבני הרובע לקבל החלטה חריגה – לקבור את הנופלים באופן זמני בחצר קטנה בתוך הרובע. בקבורות המאולתרות, שנערכו תחת אש, נטמנו 48 לוחמים ואזרחים, ביניהם הילד ניסים ג’יני בן התשע וחצי, שנהרג בעת ששימש כקשר. במשך 19 שנות השלטון הירדני לא יכלו בני המשפחות לפקוד את קברי יקיריהם. לאחר שחרור ירושלים ב-1967, הועברו הגופות לקבר אחים בהר הזיתים, והאתר המקורי הפך לאנדרטת זיכרון צנועה העשויה אבן גיר, המנציחה את זכר הנופלים ומספרת את סיפורם המרגש. ממשיכים על רחוב גלעד עד להגעה בחזרה לכיכר הראשית ליד בית הכנסת החורבה. הפעם נפנה ימינה לכיוון רחוב תפארת ישראל.
במעמקי הרובע היהודי בירושלים העתיקה שוכן מוזיאון וואהל לארכאולוגיה, המציג שרידים מרתקים של שכונת עשירים מתקופת בית המקדש השני. שכונה זו, שהייתה חלק מהעיר העליונה של ירושלים, פרחה בתקופת שלטונו של המלך הורדוס ועד לחורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה. הגילוי המרשים התרחש בעקבות מלחמת ששת הימים, כאשר פרופסור נחמן אביגד הוביל חפירות ארכאולוגיות במסגרת שיקום הרובע היהודי.
תהליך החפירה היה ייחודי: בשל אילוצי זמן וכוח אדם, תחילה נחפרו יסודות הבתים העתיקים, אשר כוסו זמנית לצורך בניית ישיבת הכותל מעליהם. רק לאחר השלמת בניית הישיבה, נחשפו הממצאים שוב, כשתקרת המוזיאון משמשת כרצפת הישיבה. כיום, המוזיאון מאפשר לציבור להתרשם מחלק מהמבנים המפוארים שנחשפו, המספקים הצצה נדירה לחיי העילית בירושלים של ימי הבית השני. ממשיכים ברחוב תפארת ישראל לכיוון מזרח ועד מהרה מגיעים בית הכנסת תפארת ישראל.
בית הכנסת תפארת ישראל, המוכר גם כ”ניסן ב”ק”, הוקם ברובע היהודי בירושלים על ידי חסידי רוז’ין. בית הכנסת ההיסטורי, שנהרס בשנת 1948, עומד כעת לקום לתחייה. לאחר שנים של תכנון, הונחה אבן הפינה לבניין המשוחזר בשנת 2014, ובשנת 2022 הושלמה בניית הכיפה המרשימה. ממשיכים ברחוב תפארת ישראל עד לרחוב משגב לדך שם נמצא מוזיאון הבית השרוף.
במעמקי הרובע היהודי בירושלים, שוכן “הבית השרוף” – בית מגורים יהודי עתיק שנחרב ביחד עם ירושלים בשנת 70 לספירה. הבית, ששימש כבית לאחת ממשפחות הכהונה הבכירות, התגלה במקרה בחפירות ארכיאולוגיות בשנות ה-70. כיום, הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהמוזיאון לארכאולוגיה “הפרוור ההרודיאני”. מכאן ממשיכים מזרחה ויורדים לכיוון נקודת תצפית על הכותל.
נקודת תצפית עוצרת נשימה על הכותל, מכאן אפשר לראות את הכותל, כיפת הזהב וכיפת הסלע. הכותל המערבי, הקיר המערבי של הר הבית, הוא אחד המקומות הקדושים ביותר לעם היהודי. כאן, בלב העיר העתיקה, מיליוני אנשים מכל העולם באים להתפלל ולהתחבר לשורשים העמוקים שלנו. הכותל המערבי הוא השריד היחיד שנותר מבית המקדש השני. מאז חורבן הבית, הוא הפך לסמל של תקווה ושל קשר לעבר. יהודים מכל העולם מגיעים לכאן כדי להתפלל ולביטוי געגועיהם לבית המקדש. מתצפית הכותל נרד אל רחבת הכותל וכאן למעשה מסתיים הסיור שלנו ברובע היהודי.
למי מכם שרוצה לחזור חזרה לשער יפו יכול לעשות זאת בכמה אפשרויות:
כדי להגיע לתחילת המסלול תוכלו לרשום בוויז: שער יפו. למי מכם שמגיע עם רכבים מומלץ להחנות בחניון של קניון ממילא או חניון קרתה.
תרצו להמשיך לטייל באיזור?
תחנת הרוח במשכנות שאננים – מונטיפיורי – משכנות שאננים היא השכונה הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות העיר וכיום אתם מוזמנים להגיע לטייל בסמטאות הציוריות של השכונה ולבקר בתחנת הרוח מונטיפיורי. למידע מלא ודרכי הגעה לחצו כאן.
מנהרות הכותל – הקרן למורשת הכותל המערבי – הקרן למורשת הכותל המערבי פתחה לטובת המבקרים את האפשרות להיכנס אל תוך מנהרות תת קרקעיות, ולקבל הצצה מיוחדת אל העבר של ירושלים בתקופת ימי בית שני. למידע מלא ודרכי הגעה לחצו כאן.
פארק עמק הצבאים – עמק הצבאים הוא אתר הטבע העירוני הגדול ביותר בישראל. בפארק יש עדר של כמה עשרות צבאים שחיים בו לאורך השנים, בנוסף יש כאן מגוון רחב של יונקים, ציפורים ועופות. למידע מלא ודרכי הגעה לחצו כאן.
עין לבן – מעיין הזורם אל שתי בריכות טבע יפהפיות ויוצר לצידו פינת ישיבה מרעננת ומפתיעה. למידע מלא ודרכי הגעה לחצו כאן.
רוצים עוד המלצות לטיולים או אטרקציות עם הילדים? בואו אל קבוצת הפייסבוק הפתוחה שלנו – יש שם עוד המון רעיונות לטיולים ואטרקציות עם הילדים. בקבוצה תוכלו לשאול ולקבל מידע וגם לשתף אותנו בטיולים שלכם – להצטרפות אל קבוצת הפייסבוק לחצו כאן.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו גם באינסטגרם לעוד תמונות וחוויות של אטרקציות וטיולים בטבע להצטרפות לאינסטגרם שלנו לחץ כאן.
שימו לב כי המידע המפורסם באתר זה הוא בגדר המלצה בלבד, השימוש במידע הוא באחריות הקורא ועל דעתו בלבד. לפני כל יציאה לטיול מומלץ לבדוק את תנאי השטח ומזג האוויר באיזור. כל הרשום באתר בלשון זכר מתייחס לכל המגדרים והמינים.
© בשביל המשפחה 2024
